אשרי המאמין
הראיון שהעניק ברננקי - הראשון שניתן על ידי יו"ר פד מכהן מזה 22 שנים, מגיע על רקע זעם הולך וגובר בקרב הציבור האמריקני. נראה שימי החסד של ברק אובאמה הולך ומדלדלים, בשעה שכלכלה ממשיכה להידרדר והאזרח הפשוט רואה כיצד כספים המסים שלו נעלמים כלא היו במערכת הבנקאית.
למרות זאת, ברננקי וחבריו בממשל מתכוננים לדרוש בקרוב חבילת תמריצים נוספת בשווי מאות מיליוני דולרים. אם נספק מספיק כסף לבנקים, סוברים בממשל אובאמה, הבנקים יכלו להתחיל להלוות לעסקים ולאנשים פרטיים. ברגע שאנשים פרטיים ילוו כספים תגדל הצריכה, והמשק יתחיל לייצר יותר ולהעסיק יותר עובדים. כשזה יקרה גם המשקיעים הגדולים - שבינתיים שומרים את כספם קרוב לחזה מפחד להשקיע בבנקים מפוקפקים - יתחילו להשקיע כספים. או אז הממשלה תוכל לסגת אחורה, הכסף יזרום שוב בנהרות וול סטריט, והכלכלה תחזור לפסים.
אבל איך אמרנו? בהצלחה ברננקי! אשרי המאמין.
למרות שכמויות הכסף הבלתי נתפסות שנשפכו לשוק הפיננסי בארה"ב טרם השיגו את המטרות המפורטות לעיל, גם אם אכן יגרמו לגלי המשבר יירגעו, תהיה זו אך רגיעה זמנית. מדוע? מפני שהפתרון שמציעים האמריקאים שייך לעולם הישן, שבו בני האדם היו עובדים ומתנהלים כפרטים. המודל הכלכלי הקלאסי לפיו האדם מונע על ידי אינטרס למקסם את תועלתו האישית ותפקידה של הכלכלה לספק את הצורך של האדם הפרטי הזה, לא רלוונטי בעולם האינטגראלי שבו אנו חיים. מרגע שבני האדם נקשרו זה לזה, העתיד הכלכלי של אדם או של מדינה הפכו תלויים בהחלטות שמבצעים אנשים אחרים. האגו שהניע את האדם הכלכלי או "ההומו אקונומיקוס" (כפי שכולנו נקראים בעגה כלכלנית מקצועית) בעבר התפתח והפך לאגו גלובלי. מעתה, כלכלנים נכבדים, אמרו "ההיומן אקונומיקוס", ולא "ההומו אקונומיקוס". אלו חוקי החיים החדשים.
לא יעזרו חילוצים של בנקים או רגולציות על מוסדות וגופים כלכליים. כל עוד המטרה תהיה לשקם את המערכת הישנה, לא נראה כל תועלת מהכסף והמאמצים. כל עוד נתעלם מהמציאות החדשה שהמשבר העולמי חשף בפנינו - עד שלא נבין שהדרך היחידה להשיב את האמון למערכת היא להסדיר את היחסים בין האנשים, יציבותה וחוסנה של הכלכלה תהיה זהה לזו של קרש בים סוער. היחסים בין הפרטים בחברה האנושית השתנו. צריך להפנים זאת, ולהבין שגם הכלכלה, שמבטאת את יחסי הגומלין בין האנשים, צריכה להשתנות בהתאם.
למעשה, התחושה שנכנסנו לעולם חדש ולא מוכר, שבו פועלים חוקים אחרים כבר צפה על פני השטח ומתחילה לחלל לראש של המנהיגים. כך למשל נפתח מאמר בשם "היחסים המיוחדים בינינו הפכו לגלובליים", שנכתב לפני כחודש על ידי ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון: "היסטוריונים יביטו לאחור ויאמרו שאלה לא היו זמנים רגילים, אלא רגע מכריע: תקופה חסרת תקדים של שינוי גלובלי, עת שבה פרק אחד הסתים ופרק אחר התחיל". "גלובליזציה היא אינה בחירה, אלא עובדה", המשיך בראון, "השאלה היחידה היא איך נתמודד עמה - טוב או רע... עלינו לעבוד ביחיד... זהו המשבר הכלכלי הראשון שהינו גלובלי באמת... המאה העשרים ואחת היא מאה הראשונה שהינה באמת גלובלית". מילים כדורבנות מיסטר בראון! הבעיה היחידה היא שבינתיים מדובר רק במילים.
גם אם מאחורי הצהרות אלה עומד רצון אמיתי לשינוי, קשה לומר שזה הכיוון שבו פועלים המנהיגים. הניסיונות לשקם את המערכת הישנה באמצעות הזרמת הכספים לבנקים היא בבחינת זריקת סטרואידים לחולה שנמצא בתהליכי גסיסה מתקדמים. כדי ליצור שינוי אמיתי, כדי להשיב את האמון למערכת ולהחזיר את העולם לפסים, עלינו להתנתק מהמערכת הקודמת שבה אנשים רק חיפשו כל הזמן איך להערים על אחרים. יש לבנות מערכת שמתאימה לעולם החדש, כזאת שתתמוך ביחסי הערבות שחייבים להיווצר היום בין אנשים. הניו דיל האמיתי שנחוץ צריך להיות באמת ניו, כמו העולם, ולא שיפור מה של הדיל הישן.
אז מה עושים?
א. לצד העזרה הכלכלית לתעשיות, החברות והמדינות שנמצאות בסכנת קריסה מיידית, על ראשי הממשלה להתחיל להפריש סכום כסף מסוים להסברה ולחינוך האנשים. מוקדם ככול שניתן, כל בני האדם יצטרכו להבין שבעולם החדש כולנו בצלחת אחת. בעולם החדש הזה אין מקום לגישה האגואיסטית הישנה שמשולה לקדיחת חור בסירה המשותפת שבה כולנו שטים. בין אם אני רוצה בכך ובין אם לא, לא ניתן יותר ליהנות על חשבון אחרים. כולנו קשורים זה לזה. "ערבים זה לזה", זוכרים?
ב. לאחר שאנשים יתחילו להבין שקשרי הגומלין בינינו אינם תואמים, שלא נאמר הפוכים, לקשרים שצריכים להיות בעולם החדש ולכן אנו סובלים, הם לא יסכימו יותר להמשיך לחיות במערכת האגואיסטית הנוכחית. לא יהיה צורך לכפות עליהם מגבלות ורגולציות שונות, הם יתחילו לחשוב בעצמם איך לבנות מערכת שתהיה מושתת על ערכים אחרים. ואז, במקום האגו הגלובלי יתחיל להיווצר בהם בהדרגה שכל גלובלי, הבנה חדשה שמתוכה תתחיל בניה של עידן חדש ויציב. עידן שעליו יסתכלו ההיסטוריונים לאחור ויגידו: "האנשים הללו באמת פתחו פרק חדש. הם פרצו דרך, שינו לטובה את המציאות שבה אנו חיים."
הראיון שהעניק ברננקי - הראשון שניתן על ידי יו"ר פד מכהן מזה 22 שנים, מגיע על רקע זעם הולך וגובר בקרב הציבור האמריקני. נראה שימי החסד של ברק אובאמה הולך ומדלדלים, בשעה שכלכלה ממשיכה להידרדר והאזרח הפשוט רואה כיצד כספים המסים שלו נעלמים כלא היו במערכת הבנקאית.
למרות זאת, ברננקי וחבריו בממשל מתכוננים לדרוש בקרוב חבילת תמריצים נוספת בשווי מאות מיליוני דולרים. אם נספק מספיק כסף לבנקים, סוברים בממשל אובאמה, הבנקים יכלו להתחיל להלוות לעסקים ולאנשים פרטיים. ברגע שאנשים פרטיים ילוו כספים תגדל הצריכה, והמשק יתחיל לייצר יותר ולהעסיק יותר עובדים. כשזה יקרה גם המשקיעים הגדולים - שבינתיים שומרים את כספם קרוב לחזה מפחד להשקיע בבנקים מפוקפקים - יתחילו להשקיע כספים. או אז הממשלה תוכל לסגת אחורה, הכסף יזרום שוב בנהרות וול סטריט, והכלכלה תחזור לפסים.
אבל איך אמרנו? בהצלחה ברננקי! אשרי המאמין.
למרות שכמויות הכסף הבלתי נתפסות שנשפכו לשוק הפיננסי בארה"ב טרם השיגו את המטרות המפורטות לעיל, גם אם אכן יגרמו לגלי המשבר יירגעו, תהיה זו אך רגיעה זמנית. מדוע? מפני שהפתרון שמציעים האמריקאים שייך לעולם הישן, שבו בני האדם היו עובדים ומתנהלים כפרטים. המודל הכלכלי הקלאסי לפיו האדם מונע על ידי אינטרס למקסם את תועלתו האישית ותפקידה של הכלכלה לספק את הצורך של האדם הפרטי הזה, לא רלוונטי בעולם האינטגראלי שבו אנו חיים. מרגע שבני האדם נקשרו זה לזה, העתיד הכלכלי של אדם או של מדינה הפכו תלויים בהחלטות שמבצעים אנשים אחרים. האגו שהניע את האדם הכלכלי או "ההומו אקונומיקוס" (כפי שכולנו נקראים בעגה כלכלנית מקצועית) בעבר התפתח והפך לאגו גלובלי. מעתה, כלכלנים נכבדים, אמרו "ההיומן אקונומיקוס", ולא "ההומו אקונומיקוס". אלו חוקי החיים החדשים.
לא יעזרו חילוצים של בנקים או רגולציות על מוסדות וגופים כלכליים. כל עוד המטרה תהיה לשקם את המערכת הישנה, לא נראה כל תועלת מהכסף והמאמצים. כל עוד נתעלם מהמציאות החדשה שהמשבר העולמי חשף בפנינו - עד שלא נבין שהדרך היחידה להשיב את האמון למערכת היא להסדיר את היחסים בין האנשים, יציבותה וחוסנה של הכלכלה תהיה זהה לזו של קרש בים סוער. היחסים בין הפרטים בחברה האנושית השתנו. צריך להפנים זאת, ולהבין שגם הכלכלה, שמבטאת את יחסי הגומלין בין האנשים, צריכה להשתנות בהתאם.
למעשה, התחושה שנכנסנו לעולם חדש ולא מוכר, שבו פועלים חוקים אחרים כבר צפה על פני השטח ומתחילה לחלל לראש של המנהיגים. כך למשל נפתח מאמר בשם "היחסים המיוחדים בינינו הפכו לגלובליים", שנכתב לפני כחודש על ידי ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון: "היסטוריונים יביטו לאחור ויאמרו שאלה לא היו זמנים רגילים, אלא רגע מכריע: תקופה חסרת תקדים של שינוי גלובלי, עת שבה פרק אחד הסתים ופרק אחר התחיל". "גלובליזציה היא אינה בחירה, אלא עובדה", המשיך בראון, "השאלה היחידה היא איך נתמודד עמה - טוב או רע... עלינו לעבוד ביחיד... זהו המשבר הכלכלי הראשון שהינו גלובלי באמת... המאה העשרים ואחת היא מאה הראשונה שהינה באמת גלובלית". מילים כדורבנות מיסטר בראון! הבעיה היחידה היא שבינתיים מדובר רק במילים.
גם אם מאחורי הצהרות אלה עומד רצון אמיתי לשינוי, קשה לומר שזה הכיוון שבו פועלים המנהיגים. הניסיונות לשקם את המערכת הישנה באמצעות הזרמת הכספים לבנקים היא בבחינת זריקת סטרואידים לחולה שנמצא בתהליכי גסיסה מתקדמים. כדי ליצור שינוי אמיתי, כדי להשיב את האמון למערכת ולהחזיר את העולם לפסים, עלינו להתנתק מהמערכת הקודמת שבה אנשים רק חיפשו כל הזמן איך להערים על אחרים. יש לבנות מערכת שמתאימה לעולם החדש, כזאת שתתמוך ביחסי הערבות שחייבים להיווצר היום בין אנשים. הניו דיל האמיתי שנחוץ צריך להיות באמת ניו, כמו העולם, ולא שיפור מה של הדיל הישן.
אז מה עושים?
א. לצד העזרה הכלכלית לתעשיות, החברות והמדינות שנמצאות בסכנת קריסה מיידית, על ראשי הממשלה להתחיל להפריש סכום כסף מסוים להסברה ולחינוך האנשים. מוקדם ככול שניתן, כל בני האדם יצטרכו להבין שבעולם החדש כולנו בצלחת אחת. בעולם החדש הזה אין מקום לגישה האגואיסטית הישנה שמשולה לקדיחת חור בסירה המשותפת שבה כולנו שטים. בין אם אני רוצה בכך ובין אם לא, לא ניתן יותר ליהנות על חשבון אחרים. כולנו קשורים זה לזה. "ערבים זה לזה", זוכרים?
ב. לאחר שאנשים יתחילו להבין שקשרי הגומלין בינינו אינם תואמים, שלא נאמר הפוכים, לקשרים שצריכים להיות בעולם החדש ולכן אנו סובלים, הם לא יסכימו יותר להמשיך לחיות במערכת האגואיסטית הנוכחית. לא יהיה צורך לכפות עליהם מגבלות ורגולציות שונות, הם יתחילו לחשוב בעצמם איך לבנות מערכת שתהיה מושתת על ערכים אחרים. ואז, במקום האגו הגלובלי יתחיל להיווצר בהם בהדרגה שכל גלובלי, הבנה חדשה שמתוכה תתחיל בניה של עידן חדש ויציב. עידן שעליו יסתכלו ההיסטוריונים לאחור ויגידו: "האנשים הללו באמת פתחו פרק חדש. הם פרצו דרך, שינו לטובה את המציאות שבה אנו חיים."
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה
להמשך קריאה
עולם ללא כסף
להמשך קריאה
עולם ללא כסף
